על התפתחות אישית והעצמה

עודכן: 12 ביולי

התפתחות אישית והעצמה הם שני מושגים מאוד מוכרים.

יש המון תוכניות של העצמה והתפתחות אישית, המון גורואים ומנטורים, מיליוני ספרים, מאמנות וקואצ'ריות, יוצרות תוכן, בלוגים, תוכניות וקורסים, ועוד ועוד. כי כולנו רוצים ורוצות להתפתח, להתעצם, וממש קשה עד כדי בלתי אפשרי לעשות את זה לבד.

אבל לפעמים דווקא כשמושג מסוים נמצא בשימוש כל כך נפוץ שווה לעצור ולראות איך אנחנו רואות אותו, מה המשמעות שלו עבורנו. כדי שנוכל לבחור טוב יותר איפה אנחנו משקיעות את המשאבים שלנו.


איך אני מבינה התפתחות אישית

אני מדמיינת את ההתפתחות האישית כמו 4 מיכלים. נפרדים אך קשורים. שתהליך ההתפתחות האישית כולו גם עוזר לנו למלא אותם וגם נותן לנו כלים איך לדעת מה ממלא אותם. להכיר את עצמנו בהקשר הזה ולבחור היטב.





מיכל 1 - אני טובה כמו שאני.

זהו המיכל של החמלה והקבלה.

המיכל הזה הוא ההפך מהלקאה עצמית ורגשות אשמה.

בתרבות שהרבה מהצריכה בה מבוסס על דברים שכדאי לנו לקנות כדי להיות טובות/יפות/חכמות/מסודרות יותר, אין הרבה לגיטימציה. אנחנו גם חלק מחברה גברית אז ערכים כמו איפוק והתגברות מוערכים יותר משיתוף והפגנת רגשות - וכך, רובנו לא גדלות עם תחושה שמה שאנחנו זה טוב ומספיק.

לבסוף, הרשתות החברתיות יוצרות השוואתיות אינסופית, שבתורה, מעודדת אותנו לבדוק את כל הדברים בהם אחרים ואחרות טובים מאיתנו.


מיכל 2- אני יודעת מה טוב.

זה מיכל האינטואיציה והבחירה.

כאן המטרה היא לחבר אותנו לידיעה הפנימית שלנו, לקשב שלנו לעצמנו, לאמון שלנו בעצמנו שאנחנו יודעות מה טוב. שאם נורה אדומה נדלקת כדאי להקשיב לה ושאם אנחנו חושבות שמשהו הוא הכיוון הנכון, אז אנחנו צודקות.

החברה מציבה הרבה אתגרים בפני מילוי המיכל הזה. מגיל צעיר מלמדים אותנו בדרך אחת (כיתה וישיבה) ואומרים לנו אילו נושאים חשובים ואילו פחות, מה הדרך הנכונה (למשל צבא- טיול- השכלה גבוהה- עבודה-ילדים וכו) ונוזפים בנו אם אנחנו רוצות משהו שהוא לא במיינסטרים.


מיכל 3- אני מסוגלת.

הכוונה היא גם לתחושת מסוגלות וגם לחיבור לאימפקט שלנו על החיים שלנו ועל העולם.

חוסר בטחון שרווח מאוד אצל המון אנשים, ואצל המון נשים, הוא ההפך.

כשאנחנו מחוברות לתחושת המסוגלות שלנו, אנחנו עושות ופועלות בעולם מתוך ידיעה שאנחנו יכולות להצליח. אין הכוונה לאמירות קיטשיות כמו "את יכולה הכל", אלא לחוויה פנימית של כשירות (competence) שהיא אולי ההפך מחוסר אונים.


מיכל 4- אני בעלת השפעה.

הכוונה היא לאימפקט שלנו על החיים שלנו ועל העולם.

המחשבות שהגורל שלנו לא בידינו, או שאנחנו בורג קטן מדי מכדי לקדם שינוי, הן ההפך.

המיכל הזה הוא שגורם לנו להאמין שהדברים שאנחנו עושות משפיעים על החיים שלנו וגם על החיים של המון אנשים סביבנו. שיש משמעות לעשייה שלנו, שהיא חשובה.


כדי להמחיש את המיכלים אתן דוגמא מצמחונות.

אני לא צמחונית, ובדיוק בגלל זה זו דוגמא טובה.

קודם כל אני חושבת שרצוי שאפחית מאוד את צריכת הבשר שלי, או אפסיק לגמרי. גם כי זו תעשייה מאוד מזהמת וגם בגלל היחס לבעלי חיים. (מיכל 2)

אני יודעת שאני יכולה לעמוד בזה, למרות שזו משימה מאתגרת. (מיכל 3) ויודעת גם שעל אף שאני רק אדם אחד, יש להרגלי הצריכה והאכילה שלי השפעה (מיכל 4).

עם זאת, אני סולחת לעצמי על זה שאני עוד לא שם. זה תהליך, והוא משפיע גם על הסביבה שלי. אני צריכה להתרגל אחרת וגם להרגיל את הסביבה הקרובה. אז מקבלת את זה שזה לוקח זמן. (מיכל 1)


עוד דוגמא, מעולמות חיפוש הקריירה.

אחרי שילדתי הבנתי שאני לא רוצה לחזור לבית הספר להיות מורה, והתחלתי לחפש מה כן.

קיבלתי החלטה שלא לחזור למשהו שהוא "ליד" או לא מדויק, ולחפש. במהלך החיפוש ספגתי ביקורות מכיוונים שונים. על זה שאני מנצלת את הפריבילגיות שלי ולא עובדת מספיק קשה, על זה שאני "חיה בסרט" שאני חושבת שאמצא משהו שהוא בול או שיש בכלל מקומות כאלה כמו שאני מתארת. לא היה קל לעמוד על שלי ובזמן הזה נעזרתי בנשות מקצוע נפלאות שגם עזרו לי לקבל תשובות וגם עזרו לי להדוף את הביקורות. זה מילא גם את מיכל 1, מתן לגיטימציה לעצמי, וגם את מיכל 2, שאני יודעת מה טוב ובוחרת היטב.

לבסוף, נעזרתי בתמיכה גם לחיזוק תחושת המסוגלות שלי. דאגתי שבכל רגע תהיה לידי מישהי שעוזרת לי לא להתייאש גם כשלא הצליח, שמסמנת לי את ההצלחות ומה מהכשלונות הוא רק אירוע ללמוד ממנו ולא מלמד עליי. ולאט לאט למדתי להתמודד טוב יותר עם הכשלונות. וגם התחלתי לקבל פידבק מהסביבה על האימפקט של הדברים שאני עושה. שני אלו יחד ממלאים לי את מיכלים 3 ו-4, לבד ועם עזרה.


ועכשיו, אני מגיעה לחלק לא פחות חשוב, העצמה.

מי שמעצימים/ות אותנו, עוזרות לנו למלא את המיכלים, אבל יחד עם זאת גם עוזרות לנו למלא את המיכלים פעם הבאה בלעדיהן.

אז איך לבחור את מי שיעזרו לנו להתפתח ולהתעצם?

אז מעבר לאמירה הברורה - רק מי שממלאים/ות לנו את המיכלים.

אני רוצה להציג גם על דרך השלילה, מה לא.

כי הרבה פעמים אנחנו מגיעות לגורמים שעושים בדיוק את ההפך, ומרוקנים לנו אותם. חשוב שנדע להתרחק מהם:

מיכל 1 - אולי אנחנו לא טובות כמו שאנחנו? אולי מה שאנחנו עושות הוא לא מספיק?

מה שגורם לנו להרגיש שאנחנו לא מספיק טובות. שיפוטיות, ביקורתיות רבה מדי, השוואתיות.

בניגוד לאמונה הרווחת, זה לא עדיף להתפתחות שלנו שנכעס על עצמנו. זה לא מקדם מהר יותר וזה לא כדאי. תוכלו לקרוא עוד על קבלה רדיקלית גם בספרה של יהודית כץ "חושבים טוב".

מיכל 2 - אולי אנחנו לא באמת יודעות? אולי מישהו אחר יודע יותר טוב מאיתנו (גם מה טוב בשבילנו)?

כאן נכנס נושא מאוד טעון. והוא האגו של מי שמולנו. יש המון יועצים ויועצות שמתיימרים להחזיק באמת, לדעת יותר טוב מאיתנו. שמקטינים אותנו כדי להעצים אותם.

רק היום שמעתי על מישהו שאמר למטופלת שלנו שאם הוא לא הצליח לעזור אז היא מקרה אבוד. אבל לא צריך ללכת כל כך רחוק כי המון פעמים במפגש עם בעלי מקצוע הם מסבירים לנו ומציגים תפיסת עולם חד מימדית.

אפשרות אחת שלנו היא לזכור שכל אחת ואחת מחזיקים בעמדה מסוימת, ולהקשיב באופן ביקורתי ועם הטייה חזק לקשב פנימי. למשל לשמוע את מי שמולינו מתחיל משפט ב"את חייבת" (נשמע מוכר?) ולראות מה מתעורר בנו, ואם אנחנו רוצות לעשות את ה"חובה" הזו או לא.

אבל עוד אפשרות היא לשמור על עצמנו מפני אותם יודעי כל, מגה חכמים, שעולים עלינו בידיעתם.

זה המקום לחדד את ההבדל בין ידע לידיעה. ידע - אנחנו יכולות להרחיב וללמוד ממי שמקדימות אותנו ויודעות יותר, ידיעה לעומת זאת היא פנימית, ורק לנו יש אותה.

נסו לחשוב על ההבדל בין "הדרך לחיות חיים מלאים ומוצלחים היא לקום כל יום בחמש בבוקר" לבין "יש רבים ורבות שעוזר להם להתחיל את יומן בחמש, זה עוזר להתפקס ולהספיק יותר. האם היית רוצה לנסות?".

גם כאן, הפיתוי ללכת למי שיודעים הוא גדול. כמה נוח להרגיש בידיים טובות ובטוחות. אבל זוהי אשלייה וזוהי לא העצמה. זה נכון שלפעמים אנחנו בוחרות שיבחרו בשבילנו, אבל רצוי שנבחר את זה ולא שנעשה את זה כי חייבות וכי רק זה עובד.

מיכל 3- אולי לא נצליח?

פה זה מקומן של האמירות המקטינות.

החל מ"את לא תצליחי" ועד דברים מרומזים בהרבה כמו "עדיף לך ללכת לכיוון אחר" ו"העולם/השוק/מערכות יחסים לא עובדים ככה".

לא חושבת שיש מישהו שהתפקיד שלו בעולם הוא להגן עלינו מפני רגשות קשים, מה גם שהפחדים שלנו המון פעמים מושלכים על מי שלידינו.

כדאי לנו להקיף את עצמנו במי שעפים איתנו לגובה החלומות שלנו, שתומכים בנו ומאמינים בנו. שיודעים שנצליח, ולא פחות מזה - שלא נתרסק אם ניכשל.

יש מתח בין העזרה שאנחנו צריכים וצריכות לפעמים בקריאת המציאות לבין הצורך לקבל דחיפה ולהמריא ולרדוף אחרי החלומות שלנו ולהאמין בעצמנו.

אבל בעולם שטורח כל הזמן להחזיר אותנו לקרקע ולהקטין את האמונה שלנו ביכולת ההשפעה על החיים שלנו ועל העולם, רצוי שנבחר טוב את מי שמעצימים/ות אותנו.

מיכל 4- אולי אין משמעות בכלל למה שנעשה?

הלואי ולא תשתכנעי כשאומרים לך שאת לא יכולה לשנות את המציאות, שאת רק בורג קטן, "תציבי מטרות יותר ריאליות" וכו. אני יודעת שלפעמים רוצים להגן עלינו מפני דחייה או כשלון, אבל זה לא מעצים.

אנחנו לא באמת יודעות מה ההשפעה של מה שאנחנו עושות, אבל יש ערך רב מאוד לאמונה שיש לנו השפעה. קודם כל על החיים שלנו. הדברים הם לא גזירת גורל, ויש לנו יכולת לעלות ולצמוח גם ממקומות קשים. יש דוגמאות מעוררות השראה לנשים שהצליחו למרות כל הסיכויים לבחור בחיים. יש גם אינספור דוגמאות לדברים שנבעו ממקום אישי ולבסוף שיפרו והשפיעו על כל העולם.

בסרט העזרה, שהוא באמת סרט נפלא, המטפלת אומרת לילדה כל הזמן You is smart, You is kind, You is important (הטעות באנגלית במקור). את חשובה.


במאמר נפרד (כי זה כבר ארוך) על דוגמאות לכל המרוקנים והממלאים.


שתי הערות חשובות לפני סיום:

  1. הידע בנושא הזה, כבודו במקומו מונח, צריך לדעתי לשרת את החיבור לידיעה שלנו. אם למשל קריאת המאמר הזה גרמה למישהי להרגיש מוקטנת או שהיא לא יודעת מספיק טוב, אז אני גם מתנצלת אבל גם ממליצה לה לזנוח אותו ולהתעלם ממה שקראה. וגם - לכתוב לנו.

  2. כתבתי למעלה שאני חוקרת, ואני יודעת שיש למילה הזו קונוטציה אקדמית. אני מורדת בקונוטציה הזו, ועם זאת חייבת פה גילוי נאות, שאת תנאי החקירה שלי אני הצבתי וזוהי לא חקירה אקדמית ואין פה ביבליוגרפיה ותימוכין. חלקית כי אלו רעיונות שלי והספרים והנשים היוו השראה וחומר למחשבה, אך הסינטזה היא שלי. ושנית, כי אני לא חושבת שמחקר מסוג כזה (שהיה גורם לי כנראה לזנוח את הכל) היה מחזק את האמירה העקרונית החשובה לי בכתיבת הדברים.

לסיום, תודות לכל מי שהיו שותפי ושותפות שיח בשנים האחרונות. שהסכימו ושהתנגדו, שהעצימו

וגם למי שהקטינו, והזכירו שכך אני לא רוצה ולא מוכנה. שעזרו לי להציב גבולות.

ותודה על התזכורת לעצמי שזה התפקיד האמיתי שלי במערכות יחסים, למלא את המיכלים ולתת רוח גבית, ועל כל פעם שאני מצליחה להיזכר בזה כל פעם שאני בעמדה שמפתה אותי לדעת הכל או להיות שיפוטית.

137 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

יש מי שקוראות לזה מכווץ- כשמבקשים מהן הנחה. יש מי שאמרו לי שזה מקטין, מעליב, גורם להן לפקפק בעצמן ולשאול אם הן באמת שוות את המחיר. יש כאלו שמרגישות שזה אומר שהן לא יודעות למכור. גם אצלי זה עורר בעבר

המפגש עם לקוחות הרבה פעמים מפגיש אותנו עם כל מה שמאתגר אותנו, חוסר הבטחון, הקושי בהצבת גבול, דיוק הערך הייחודי שלנו, חוסר הצדק בעולם ועוד. אלו מפגשים לא קלים. גם למי שמורגלות ברפלקציה, בעלות אינטיליגנ

בפוסט על התפתחות אישית והעצמה כתבתי על 4 המיכלים שאנחנו רוצות למלא בהתפתחות האישית שלנו, ועל העצמה - שהיא בעצם מילוי של המיכלים בעזרת אחרים/ות, שעוזרים/ות לנו גם לגלות איך נוכל למלא את המיכלים בפעם הב